איך מלמדים גור להתאפק בבית ולעשות צרכים בחוץ?

חשוב לזכור – אנחנו לא “גומלים” את הגור מצרכים, אלא מלמדים אותו איך להתאפק.

זה אומר: מותר לעשות צרכים, אבל לא בבית, רק בחוץ.

שלב ראשון – הרגלה לתיחום

הצעד הראשון הוא להרגיל את הגור לתיחום. התיחום נותן לו מסגרת ברורה, מונע פספוסים בבית ועוזר לנו ללמד אותו שליטה בצרכים.

מי שרוצה לנסות להצליח בזה בלי להשתמש בתיחום, צריך להבין שזה כמעט בלתי אפשרי לרוב הבעלים. זה דורש המון סבלנות, נוכחות מלאה בבית ותשומת לב קבועה לגור, ממש לעבוד מהבית וכל היום עם העיניים עליו. לרוב האנשים, הדרך הנכונה והמעשית היא להשתמש בתיחום.

(על הנושא הזה יש מאמר נפרד באתר – הרגלה לתיחום).

שלושת המצבים שבהם גור חייב לעשות צרכים

גור יצטרך להתרוקן באחד משלושת המצבים האלה:

1. אחרי שהוא קם משינה (כולל שנ״צ).
2. אחרי פעילות פיזית או מנטלית.
3. אחרי אכילה או שתייה.

אחרי שינה זה קורה בדרך כלל מיד, ממש כמו בני אדם.

אחרי פעילות – עוד לפני שהדופק שלו חוזר למצב רגוע (בין 2 ל-10 דקות).

אחרי אוכל או שתייה – זה קורה בטווח של 10–40 דקות, תלוי בגודל ובגזע: ככל שהגור מגזע גדול יותר, כך הוא מסוגל להתאפק זמן רב יותר.

צרכים בבית לפני סיום חיסונים

כדי ללמד את הגור לעשות את הצרכים במקום קבוע עוד לפני שמותר להוציא אותו לטיולים (כי סדרת החיסונים עדיין לא הושלמה), אנחנו צריכים להכין מראש ערימה של עיתונים או קרטונים דקים מאוד שישרתו אותנו בתהליך.

אנחנו בוחרים נקודה אחת בבית שבה הגור רשאי לעשות צרכים – ורק שם. חשוב להבין: לא משתמשים בפדים. הסיבה פשוטה – הפד מדמה מצע רך. אם הגור יתרגל לעשות צרכים רק כשיש לו מתחת לרגליים משהו רך, אז ביום שלא יהיה פד – הוא יחפש מצעים רכים אחרים: מיטה, ספה, שטיח, כרית, או אפילו חולצה שנשארה על הרצפה.

אחרי שהבנו מהם המצבים שבהם הגור צריך לעשות צרכים (שינה, פעילות, אכילה/שתייה) – עכשיו התפקיד שלנו הוא לנהל את סדר היום כך שהזמנים שבהם הוא יצטרך להתרוקן יתאימו לזמנים שאנחנו נמצאים לידו. רק כך נוכל להדריך אותו בזמן אמת ולעזור לו להבין מה מצופה ממנו.

הרוטינה היומיומית הנכונה

• בוקר – קמים מהתיחום: מניחים את הגור על עיתון באזור קבוע בבית.
• אחרי הצרכים: משחק קצר וכיפי של כמה דקות.
  לאחר מכן: מנוחה קצרה, ואז מים ואוכל.

תזכרו – עכשיו הוא אכל ושתה, ולכן בזמן הקרוב הוא יצטרך שוב לעשות צרכים. בגלל זה חשוב מאוד להיות בהשגחה מלאה עליו.

כשאנחנו בהשגחה – משחררים אותו בבית ומחפשים סימנים מקדימים שהוא צריך שוב: רחרוח רצפה, סיבובים במעגלים, חוסר שקט. ברגע שרואים – מרימים אותו ומניחים על העיתון.

אם אין השגחה – מחזירים לתיחום.

כך היום נבנה במחזוריות קבועה: תיחום, צרכים, משחק קצר, אוכל ושתייה, השגחה, חזרה לתיחום.

טעויות נפוצות אצל בעלי גורים

• לא עושים תהליך הרגלה לתיחום.
• מענישים אחרי פספוס בבית, למרות שהגור לא מבין על מה נענש.
• נותנים אוכל כפרס על צרכים – מה שגורם לו לעשות גם בבית ולחכות לפרס.
• לא מזהים סימנים מקדימים כמו רחרוח או סיבובים.
• משתמשים בפדים – שמקבעים הרגל שגוי של עשיית צרכים על מצע רך. בהמשך, כשאין פד, הגור יחפש ספה, מיטה או חולצה על הרצפה.

כמויות האכלה נכונות לגור

שבוע ראשון בבית: אוכל חופשי.

• עד גיל 3 חודשים: 4 ארוחות ביום.
• מגיל 3 חודשים עד חצי שנה: 3 ארוחות ביום.
• מגיל חצי שנה עד שנה: 2 ארוחות ביום.
• מגיל שנה והלאה: ארוחה אחת ביום, אחרי הטיול האחרון.

לאחר כל ארוחה, שתייה או שינה – חייבים להוציא את הגור לנקודה הקבועה.

רגע ההוכחה

כדי לוודא שהגור באמת הבין, בוחרים בוקר אחד ושמים עליו רצועה – אבל לא מוציאים אותו החוצה. מחכים עד שמופיע סימן מקדים שהוא עומד לעשות צרכים (רחרוח, תנועות במעגל). ברגע שזה קורה – אומרים “לא!”, נותנים משיכה עדינה ברצועה ומיד לוקחים אותו לנ

קודה הקבועה.

כך הוא לומד: בבית אסור, בנקודה שקבענו מותר.

חשוב לבצע את זה בהתאם לרגישות של הגור. אם המשיכה תהיה חזקה מדי, הוא עלול לחשוש לעשות צרכים לידכם. 

לכן, מתחילים מהמשיכה הכי עדינה שאפשר, ואם צריך – מגבירים בהדרגה.